|
באמצעות שרטוט דיוקנו של צבי בן אפריים על
ידי חבר קבוצתו, מצטייר עולמם של בני הנוער בתנועת השומר הצעיר בצ'ורטקוב
"זוכר אני את צבי בתקופת נעוריו היפים ביותר כשהופיע אצלנו בקן השומרי
בצ'ורטקוב בהיותו בהנהלת הקן וגם ראש קבוצתו ומחנכו. קן השומר
הצעיר ידע בתקופה זאת להעניק לחבריו את היושר האמיתי, שלו זקוק הנער והנערה
שבין 12-18 עד גיל הבגרות וההגשמה העצמית. ברם הכושר הזה היה תלוי
בקודם כל בבני הקן והקבוצה השומרית החינוכית. התכונות הנפשיות
והגופניות התרומיות של בני הקבוצה, גישתם המיוחדת לחיים ולסביבתם קבעו את
האווירה החברתית אנושית, את ערכי המוסר המיוחדים ואת כושר החיים המשותפים של
בני הקבוצה.
צבי היה אחד מאלה שהיו מחוננים כאלה, והצליחו לתרום בסגולותיהם המיוחדות
ת תרומתם החיובית לחיים המשותפים ורמת החינוך בקבוצה ובקן. צבי הצטרף לקבוצה
החינוכית כשהיא כבר מגובשת בחייה הפנימיים וביחסיהם ההדדיים של בני הקבוצה
ובני הקבוצה כבר הספיקו "להתחיות" באופן רציני. כעבור זמן קצר ביותר,
הצליח צבי לא רק להסתגל לחיי הקבוצה והפלוגה ולקלוט את ערכי החינוך והתרבות
ולסגל לעצמו את אופן המחשבה השומרי, אלא התבלט בתור אחד הבנים המוכשרים
ביותר, וומלא שמחת חיים העולה על גדותיה . צבי התקשר בתקופה זו בכל
נימי לבו ונפשו, ובה שפע ויושר נעורים ושמחה בכל רמ"ח אבריו.
מאז עברו למעלה מ- 40 שנה ואני רואה כמו היום את דמותו, כשהוא בקן הקולני
הרוחש חיים, ומבטא את עצמו ואושרו ברקוד נלהב. הוא היה אחד
הרקדנים הנלהבים ביותר. הוא ידע לרקוד יפה ובבצוע ריקודו לא
היה לו מתחרה בקן. מיד סחף למעגל הריקודים את באי הקן והשירה השומרית
בקעה אל מחוץ לכתלי הקן.
צבי היה אחד המתמידים ביותר בלימוד השפה העברית וספרותה החדשה.
כעבור זמן קצר היה אחד הבולטים בידיעת השפה וידע להתבטא בה בצורות
נאות וקולעות.
כדאי לציין שהימים האינטנסיביים בקן הצ'ורטקובי התנהלו על טהרת העברית.
השפה הפכה להיות אצל החניכים לשפת חייהם הרוחניים והאמוציונליים ושפת הדיבור
היומיומי בפגישתם ההדדית.
עד מהרה היגיע צבי גם לכך שקבל שיעורי הוראה לשפת עבר וספרותה. צבי הוכיח את
עצמו כבעל תפיסה מהירה ואינטליגנציה טבעית. הוא לא בא אלינו
משורות הגימנזיסטים, אבל ידע לשקוד על לימודים בדרך עבודה עצמית ללא עזרת בית
הספר התיכוני.
מתוך מאמץ והתמדה הצליח לכבוש בתוך זמן קצר את כל הידיעות שהיו מנת חלקם
של חובשי הגימנסיה, להדביק אותם ואף לעבור אותם.
בשיחות הקבוצתיות או הפלוגתיות היה צבי אחד המשתתפים הערים ביותר. השאלות
ששאל ובהערות שהעיר הוכיח על מחשבה עצמית, רצינית, ויושר אינטלקטואלי.
באופן מיוחד רבתה שמחתו לקראת טיולים שערכנו בסביבות צ'ורטקוב ובפרט היה להוט
לטיולי לילה הרומנטיים, שהיו חלק מהווי השומרי, היה בין הראשונים שהתייצבו
כמשתתף בטיולים אלה.
התקופה הזאת הטביעה ללא ספק את חותמה על כל דרך חייו של צבי ולוותה אותו
כל הזמן כפי שזה קרה אצל כל חניכי הקן השומרי, בתנאי הסביבה הגלותית ובתפוצות.
בהיותו לפי גילו מבוגר יותר מבני קבוצתו ומתוך סיבות אחרות, עלה צבי ארצה
כמה שנים לפני עלות יתר חברי הקבוצה. בארץ שהה 3 שנים בלבד, לרגלי
מחלת הקדחת שפקדה אותו ועצת רופאים שציוו עליו לעזוב ולחזור לביתו שבצ'ורטקוב.
מאז נותק הקשר בינינו ודרכינו נפרדו.
לפי מיטב יגיעתי גמר צבי את חוק לימודיו בלבוב והוסמך להוראה כמורה עברי.
מיטב שנותיו הקדיש להקנות ידיעת השפה כמורה בבי"ס עברי ולאחר מכן כמנהל בית
ספר "תרבות" בז'ולקוב.
השואה על כל מוראותיה השאירה בנפשו ובגופו עקבות, אשר ללא ספק הם הם שהיו
הגורמים החשובים לקיצור חייו שהיו מלאי המרץ, השמחה והרצון החזק לחיות ולשמוח.
ערירי שבור בנפשו היגיע לארץ לאחר השואה. טבעי הדבר שפנה להמשיך במסכת חייו
הנפלאה הרבצת תורה גם לילדי ישראל אשר שפת אמם העברית. התחיל
כמורה בבי"ס חקלאי במגדיאל עד שעבר לחיפה והגיע לדרגת מנהל בית-ספר.
זכרו שמור עם בני משפחתו ידידיו ותלמידיו לשעבר הנמצאים בהרבה פינות בארץ."
|
.jpg)
.jpg)